סיכום המפגש החודשי מרץ 2017

שווה לקרוא לעומק ולהתחבר לתדרים הגבוהים שעפו שם ולעבודה המשובחת. כרגיל, מחכה לתגובות, שיתופים והדהודים :)

פתחתי את מפגש חודש מרץ בהתרגשות אחרי דילוג של חודש אחד.

המפגש החודשי הפעם הגיע בסימן: עצירה והודיה

ראינו איך ההתאמצות לפרפקציוניזם מתסכל ומבטל את ההצלחות הקיימות

הרגשנו והצפנו את הקול הפנימי שאומר: אני לא שווה, אני לא טובה, אני לא עושה מספיק, אני יכולה יותר....

ראינו עיוותים שונים הקשורים לנושא, וקולות חוסמים שלא מאפשרים לנו להיות מי שאנחנו ולהיות מרוצות מעצמנו ועם חמלה לעצמנו ללא תנאים.

למשל, הבנו את קיומה של המשוואה הפנימית שאומרת:

כשאני לא עושה את המיטב שאני יכולה להגיע אליו אז אני לא שווה, או אני לא מספיק טובה

הורדנו הגדרות מדוייקות של: אני טובה, אני שווה, אני טובה מספיק, אני שווה מספיק

וניקינו הגדרות ואמונות חוסמות.

עשינו עבודה והטמעה עמוקה על להיות שוות וטובות ללא תנאים וללא מגבלות.

הסכמנו שהמקסימום שלנו משתנה ואלסטי והטמענו לעצמנו שלא משנה מה גובה

המקסימום שלנו, זה בסדר, זה נפלא, ואנחנו בוחרות לחמול לעצמנו בכל מצב,

בין אם המקסימום שלנו הוא מתחת למאה,

או אם כרגע אנו לא מסוגלות להיות בכלל בשום מקסימום שלנו.

הטמענו אמונה חדשה:

גם כשאני לא עושה את המקסימום שלי אני בחמלה לעצמי, ראויה לאהבה עצמית

והכל בסדר.

הסכמנו שמגיעה לנו חמלה בכל רגע נתון, ולא משנה מה הסיטואציה או הרגש שעולה.

ביקשנו ללמוד לזהות את זה ולהסכים לעשות את זה, גם אם לא עשינו את זה עד היום.

הבנו את החשיבות שבלהיות בחלה לרגעים שאנו לא בחמלה והסכמנו.

הסכמנו לנקות את המשוואה שאומרת: אם אני סולחת אני בהכרח מקבלת מה

שעשו לי, אם אני בחמלה הדברים יישארו כמו שהם ולא ישתנו

והורדנו לעצמנו את הידיעה שכשאנו סולחות אנו משחררות את עצמנו ועדיין לא

מסכימות עם מה שקרה/קורה

הורדנו לעצמנו את הידיעה שכשאנו בחמלה הרבה יותר קל ואפשרי לנו לעשות

שינויים, מטלות וכו..

הבנו כמה אנחנו מגדילות את מה שיש לנו לעשות בכמה דרכים: העוצמה שאנו נותנות למטלות שלנו משפיעה על היכולת או אי היכולת שלנו לבצע.

החשיבה יותר מדי קדימה, במקום להיות רק ברגע העכשווי, רק במשימה הרגעית.

גם כשאנו מחלקות אותה לקטנות, זה לא מספיק, כי אנו עדיין נותנים לזה משקל כבד.

גם כשנסיים, התוצאה לא תשביע את רצוננו.

ניקינו הכל והורדנו את מה שכל אחת היתה צריכה כדי לייצר ריפוי, קלות ואת

ההרגשה הרלוונטית שכל אחת רוצה בסוף העשיה (סיפוק, שמחה, אושר ועוד..)

ראינו איך לעיתים כאשר אנו עושות עבודת ניקוי ושינוי, המיינד שלנו לא מסכים

לשחרר ומשאיר לנו את התחושה שאנו עדיין בדפוסים הקודמים ובאמונות הקודמות.

כשמסתכלים על זה ומסכימים להתחבר ללב וללמד את המיינד שזה בטוח לנו

לשחרר, אנו מרוויחות את עוצמתו המקסימלית של הניקוי וההטמעה.

הבנו כמה חשוב להתחבר להודיה, ולשים לב לא להתבלבל בין שמחה להודיה.

השמחה היא חשובה ומשובחת, אבל ההודיה היא זו אשר מאפשרת את שביעות

הרצון גם כשלא הכל מושלם, ואת היכולת שלנו להמשיך הלאה.

ההודיה היא הקשת שמביאה אותנו לתודעת היש שמביאה אותנו לשמחה,

כאשר אנחנו במקום נמוך, כואב, ריק..

ההודיה היא זו שמאפשרת לנו להיות מחוברות לכאן ועכשיו ולתודעת היש:

מה יש לנו ממש עכשיו (ולא מה שאין) וההדהוד הזה עוזר לנו לזוז ומייצר לנו בריאת מציאות חיובית.

אז תכלס:

אם אתן רוצות לעשות משימה מסויימת שנדחתה ונדחתה, אתן לא חייבות לתכנן

אותה יותר מדי, או לחשוב עליה יותר מדי כדי שזה לא ירגיש כבד מדי.

תתחברנה לתועלת שתצא לכן ממנה, להודיה הקיימת ממש ברגע זה

שתעזור לכן להתחיל או להמשיך לזוז קדימה ולבצע את המשימה.

ולאחר העשיה להודות שוב על מה שעשינו, גם אם זה לא כל מה שתכננו,

וגם אם יש "רק" משהו קטנטן להודות עליו.

בעזרת שיטת תטא הילינג והכלים הייחודיים של שיטת "קסם האור" הייחודית שלי המשכנו ועשינו:

ניקוי של אנרגיות מלחמה, מאבק וכוחניות. הכנסנו רכות, זרימה וקלילות.

הורדנו לעצמנו שמשימות יכולות להיות זורמות, נעימות ורכות.

התחברנו שוב לחשיבות ההקשבה לרצון שלנו ונזכרנו שוב בגישתי האומרת שמאחורי כל משימת צריך יש רצון.

כאשר מתחברים לרצון הזה יחד עם החיבור להודיה – היכולת לעשות תגדל,

והשמחה תגיע גם היא בקלות.

התחברנו לחוק האיפשור והפעלנו לעצמנו איפשורים חשובים:

אפשרנו לעצמנו לראות ולהרגיש את העשייה שאנו רוצות להיות בה ונתקעה עד היום.

אפשרנו לעצמנו להתחבר לעצמנו אותנטית.

אפשרנו לעצמנו להרגיש גם כשלא בא לנו להרגיש.

אפשרנו לעצמנו את היכולת לחשוב דרך הרגש ולהרגיש את המחשבה

ואת כל זה כמובן חיברנו לרגש ולעשיה.

תובנות חשובות הציפו אותנו ויחד איתן מדטנו במדיטציה הייחודית

והמופלאה בדמיון מודרך, שכמו תמיד מהדהדת לעומקים את העבודה שלפניה, מחברת אותנו לגוף הפיסי בצורה עמוקה ומאפשרת את הזימונים שאחריה.. המדיטציה איפשרה חיבור לערך עצמי ואהבה עצמית מבפנים.

התחברנו עוד קצת ללב, שהסכים לחזור ולהרגיש, גם את מה שנעים וגם את מה שפחות.

המדיטציה איפשרה מנוחה, שלווה וריפוי נוסף.

ראינו איך כבר במדיטציה עצמה הצלחנו להיות כאן ועכשיו, ואפשרנו לעצמנו להיות לא בהכי טוב שלנו ולהרגיש עם זה נהדר ושלם.

הודינו לעצמנו על תכניי הערב, על הכנות, על התמיכה, על ההדהודים,על החמלה, הקבלה והאפשור שהסכמנו להכניס ולהטמיע. זימנו לעצמנו את משאלות ליבנו ויצרנו הגשמה. ביקשנו להגשים לעצמנו : שקט, הגשמה עצמית, התמדה, משפחתיות, קלות, שלווה, שמחה, התפתחות, אהבה, אהבה עצמית, ילדים, סיפוק, גדילה, אלסטיות, מלאות, הודיה, הכרת הטוב, עיניים פקוחות, לב פתוח, חיבור, חיבוק, ויטליות, המשכיות, התאוררות והתעוררות ועוד.. הרחבנו את מיכל ההכלה שלנו ואת הלב שלנו שהסכים להיפתח כדי לתת לכל הטוב להתגשם. הטמענו למרחבנו את צירופי המקרים שמחכים לנו בדרך להגשמות.

הרפינו תוך כדי הידיעה שמה שאנו מזמנות קורה לטובתנו הגבוהה ובדרך הנכונה ביותר עבורינו.

הסכמנו לפתוח את ידיינו, אוזניינו, ליבנו וחיינו כדי לקבל את מה שהיקום שולח לנו.

יצאנו אחרות עם: קלות, שלווה, תחושת מלאות, בטחון והודיה. תודה לכן יקרות על עוד מפגש חשוב ומעצים. תודה לכן על האומץ להסתכל בעיניים פנימה ולהסכים להתקדם.

הרשמה למפגשים הבאים בלחיצה כאן תודה,

סוזאן, מטפלת הוליסטית גוף ונפש. מומחית בריפוי וטיפול בכאב וחיבור לשמחה.