ראש השנה 2014 - בסימן של חופש ושמחה

ראש השנה שבא עלינו לטובה הוא אחר עבורי. השנה הוא מסמל עבורי חופש ושמחה בעוצמות אחרות. כמומחית לריפוי כאב וחיבור לשמחה גיליתי נתבך נוסף של תדר שמחה גבוה. גבוה ומיוחד :)

שמחה אמיתית וטהורה קיימת בחיי חופש, ואני הענקתי לעצמי חופש מהרגלי עבר מפוקפקים והענקתי ליקום ולחיות שבו צעד נוסף לחופש ולשחרור שלהן, כי כל כך הרבה בעלי חיים

ניצלים בעקבות הבחירה שלי פשוט להניח להן לחיות את חייהן.

היום שבו בחרתי להיות צמחונית היה היום בו הבנתי שמגישים לי יצור חי. היום הזה היה בגיל ארבע וקצת. גיל קטן של ילדה שאמנם לא בדיוק גדלה בבית לתפארת עם הגנה טובה, או איזו אג'נדה למען זכויות של מישהו.. אבל כל מה שהייתי צריכה זה את החיבור הזה - את ההבנה שמה שיש בצלחת שלי זה יצור חי לשעבר.

למזלי, אמי בשלנית מהוללת שהייתה אז בעלת מסעדה צרפתית ידועה,

וככזו היא בישלה דגים כצורתם.

כך היה לי מאד ברור מה מוגש בצלחת. לא הסכמתי. לא הסכמתי והשאר היסטוריה. ילדים מיסודם לא ירצו לפגוע ביצור חי. ילדים מיסודם מבינים שאין להם צורך בזה. ילדים מיסודם חמלים. רוצים לעזור, רוצים ללטף. ילדים.. רק בדרך מאבדים את זה. אלא אם מרגילים אותם אחרת, אלא אם משקרים להם ואלא אם מלמדים אותם למשל שרק החזק מנצח. וניצחון? ניצחון פירושו תמיד הפסד של מישהו אחר. ולא. לא חייבים לנצח. ולא. לא חייבים להפסיד.

אפשר פשוט לחיות. בלי מלחמה. לאפשר לעצמנו להיות אנחנו, לאפשר לאחרים להיות הם. לנו - בעלי החיים על שתיים, ולהם - בעלי החיים על ארבע, שש, שמונה.. בעלי הכנף ועוד.. זה לא באמת משנה.

לכולם מותר פשוט להיות הם עם היצרים הטבעיים שלהם ולא אלו שנכפו עליהם או הורגלו עליהם. לא. זה לא בטבע שלנו לאכול חיות. זה לא ביצרינו הבסיסיים - הורגלנו ככה. דורות על גבי דורות פשוט הורגלנו ככה. הישרדותנו לא תלויה בכך ובריאותנו אף מטיבה בלעדיהן. וההרגל הזה רע. בבסיס אנחנו לא רעים. בבסיס אנחנו לא רוצים להזיק.

היום בו בחרתי להיות טבעונית היה יום הרבה יותר קשה עבורי, וזה קרה לא מזמן.. זה היה יום בו חפרתי באינטרנט לראות אם מה ששמעתי באמת נכון. אם מה שאמרה איזו טל גלבוע אחת, אקטיביסטית למען בעלי חיים, אישה אמיצה ויקרה, מומצא או שבאמת העולם שוב עבד עלי ולימד אותי דברים כל כך שגויים ומעוותים. לצערי גיליתי שהיא דוברת אמת. גיליתי שהכאב שבקולה ובעיניה אמיתי. החלב שמוגש לנו באריזה יפה אינו מגיע מפרות מאושרות, ובעצם הוא: לא שייך לנו. לא טבעי לנו, לא בריא לנו. הוא שייך לתינוק קטן שקוראים לו עגל, או אותו תינוק קטן שקוראים לו גדי. אותם תינוקות שכמעט ולא רואים בספרי ילדים, שכמעט ולא מוזכר שמם חוץ מבאותה חבילה בסופר שמתגאה בגופתם המשובחת.

גיליתי שאמנם הביצים שאנו אוכלים אינן מופרות, ולכן אין אלו אפרוחים, אבל זה רחוק מלהיות שייך לנו. הביצה הזו עדיין שייכת לאימה התרנגולת. אם כמקור סידן עבורה ואם לא.. לה הבחירה מה לעשות עימה. גיליתי.. כל כך הרבה גיליתי. גיליתי התעללות בלתי נגמרת. גיליתי שגם בלי התעללות אני אוכלת מה שלא שייך לי ולא טבעי לגופי. נשברתי. בכיתי. כאבתי. כעסתי, ובחרתי. בחרתי אחרת.

מעולם לא רציתי לפגוע באף חיה ובעצם כפו את זה עלי. כפו את זה עלי ע"י שקרים, ע"י הרגלים רעים. כל כל רעים. ע"י תמונות מזוייפות, מומצאות. כמו שעושים לכולם. גילוי נאות? זה היה יום בו חשבתי שחרב עולמי. מה אעשה עכשיו?? איך אתרגל אחרת?? היה לי ברור מיד שאני מפסיקה. היה לי ברור מיד שגם לעוד שנייה אחת לא אטול בזה חלק, אבל לא הבנתי איך אפשר אחרת..

אבל כמו שאני תמיד מדריכה מטופלות שלי הזכרתי לעצמי - כשהרצון חזק, הכל אפשרי. והרצון שלי היה חזק. רצון אחד ברור - לא לפגוע באף יצור חי. כמו באותו יום בגיל ארבע וקצת. תוך ימים ספורים הבנתי כמה זה פשוט. תוך ימים ספורים גיליתי את המטבח מחדש. האוכל נהיה לי טעים הרבה יותר. הפעם אני יודעת שזהו. אני באמת לא פוגעת באף אחד. היום הזה לא במקרה יצא סמוך ליום הולדתי ואני מודה על כך - שמחתי תמיד תהיה כפולה :)

תהיו טובים לגוף שלכם.

תהיו טובים לנפש שלכם. תהיו טובים ליצורים ששוכנים יחד איתנו על הפלנטה הזו, כי היא לא רק שלנו. היא של כולם ולכולם מגיע חופש ושמחה :) מאחלת ראש השנה שמח חף מהתעללות באשר היא.ראש השנה מלא בטעמים נפלאים מלאי שמחה ושכל אשר תרצו ותאחלו לכם וליקיריכם תמיד יהיה לטובתכם ולעולם לא על

חשבונו של מישהו אחר.

זה אפשרי. הכל אפשרי :)

בדמעות של תקווה, סוזאן. נגיהות אור